איך מחשבים את ציון הבטיחות

לכל מדינה ציון אחד בסולם 1 עד 10: 10 הוא הכי בטוח לישראלים, ו-1 פירושו לא לנסוע. כאן כתוב ממה הוא בנוי, מה כבר פועל היום, ומה עדיין כבוי.

מה פועל היום, ומה עדיין כבוי

פועל היום:

  • הציון עצמו, לפי אזהרת המסע הרשמית בלבד.
  • ציטוט מהנוסח הרשמי, כשהמטה לביטחון לאומי עצמו מזכיר עוינות כלפי ישראלים.
  • סקרי דעת קהל על ישראל ועל יהודים בעמוד המדינה, כל נתון עם השנה שלו וקישור למקור.
  • טופס דיווחי מטיילים בכל מדינה שמכניסה ישראלים. התוצאות מוצגות רק כשדיווחו על המדינה 15 מטיילים לפחות.

כבוי עדיין: ספירת אירועי העוינות (הגרף ורשימת האירועים) וציון "בשטח". הגרסה הקודמת שלהם כובתה ב-11.11.2026, אחרי שבדיקה שלנו מצאה שהיא לא מדויקת מספיק. הגרסה החדשה מתוארת בסעיפים 2 עד 4, והיא תידלק רק אחרי שתעבור את הבדיקות שקבענו לה. עד אז אף מספר שלה לא מוצג באתר, והציון נקבע לפי האזהרה הרשמית בלבד.

1. הרכיב הרשמי

רמת אזהרת המסע של המטה לביטחון לאומי, כפי שהיא כתובה בנוסח הרשמי במאגר "אזהרות מסע" ב-data.gov.il. נקראת מחדש בכל כמה שעות, ונשמרת פעם ביום כדי לבנות היסטוריה. ההמרה לסולם: רמה 1 = 9, רמה 2 = 7, רמה 3 = 4, רמה 4 = 1.5.

כשהנוסח הרשמי מחלק מדינה לאזורים (למשל רמה 4 בדרום ורמה 2 בשאר המדינה), הרמה של המדינה היא הרמה של שאר השטח, והרמה הגבוהה מוצגת כהערה "רמה 4 באזור מסוים".

המאגר הפתוח לא שומר את תאריכי השינויים הקודמים, ולכן ההיסטוריה של הרכיב הרשמי נבנית מ-10 בנובמבר 2026 והלאה. זו גם הסיבה שליד כפתור ההתראה כתוב כמה פעמים האזהרה השתנתה "מאז שהתחלנו לעקוב".

2. מה נספר כעוינות

עוינות היא לא רק אלימות. אנחנו סופרים שישה סוגים של פגיעה באנשים ובמקומות שלהם:

  • תקיפה פיזית: דחיפה, מכות או דקירה. מישהו נפגע בגוף.
  • איומים ומזימות טרור: איום ממשי לפגוע בישראלים או ביהודים, או תכנון פיגוע שסוכל.
  • השחתה של אתר יהודי: ריסוס, ניפוץ או הצתה של בית כנסת, בית קברות או עסק יהודי.
  • קללות, יריקות והטרדות: פגיעה במילים או במחווה, גם בלי מגע: קיללו, ירקו לכיוונכם, הטרידו.
  • סירוב לתת שירות: מסעדה, מלון, מונית או חנות שלא הסכימו לשרת ישראלים.
  • הפגנה נגד ישראלים או יהודים: הפגנה שכוונה לאנשים. ביקורת על מדיניות ישראל לא נספרת.

מה לא נספר: ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל, הפגנות על המדיניות וצעדים של ממשלות. אלה מוצגים בפס נפרד, "מחאה ומדיניות", ולא נכנסים לציון. חדשות חיוביות מוצגות כהקשר, ולא מקזזות עוינות.

סופרים אירועים, לא כתבות. עשר כתבות על אותו מקרה הן אירוע אחד. כתבת המשך (משפט, יום שנה) לא יוצרת אירוע חדש. כל אירוע משויך למדינה אחת, או לאף מדינה כשאי אפשר לדעת איפה הוא קרה. לכל אירוע אחת משלוש דרגות: יומיומי, רציני או חמור.

המקור: מאגר GDELT, שמנטר חדשות מכל העולם בעשרות שפות. אנחנו קוראים את קובצי הנתונים הציבוריים שלו (לא סורקים אתרי חדשות), ומחשב מסווג כל כותרת. רשתות חברתיות לא נכללות: החיפוש שלהן מדרג לפי פופולריות, ולכן המדגם מוטה עוד לפני הספירה.

שני גרפים שלא מתערבבים: "12 חודשים" מציג את המדגם הקבוע שקראנו לאורך כל השנה (שמינית מהחדשות), כדי שחודש יהיה בר השוואה לחודש. "13 שבועות" מציג את כל החדשות, שאנחנו קוראים מ-10.11.2026. חודש או שבוע שלא נקראו במלואם מסומנים בקווקוו, ולא מוצגים כאפס.

3. ציון השטח

ציון השטח עונה על שאלה אחת: כמה סביר שישראלי מזוהה ייתקל כאן בעוינות, מיחס קר ועד אלימות, ביחס ליעדים אחרים. הוא לא הסתברות, והוא לא מודד איום טרור (זה התפקיד של האזהרה הרשמית). הוא נע בין 2 ל-8.5, ומוצג בצעדים של חצי נקודה עם טווח ורמת ביטחון.

  • הבסיס: אווירה ציבורית ויחס הממסד. סקרים בינלאומיים (Pew על דעה על ישראל, FRA על הטרדת יהודים באירופה, ADL על דעות קדומות על יהודים), ויחס המדינה לישראל בארבע דרגות: ידידותי, יחסים רגילים, צעדים בפועל (למשל אמברגו נשק או החזרת שגריר), עוין או ללא יחסים. נספרים רק צעדים בפועל, לא נאומים. בשנה הראשונה רוב הציון מגיע מכאן.
  • החדשות מתקנות את הבסיס, בתוך גבולות. שלושה תיקונים: כמה תקריות נגד ישראלים דווחו ביחס למספר הישראלים שמבקרים במדינה; האם המגמה בתוך המדינה עולה או יורדת; וקנס זמני אחרי אירוע חמור, שנמוג בתוך 90 יום. שלושתם יחד יכולים להעלות ציון בנקודה אחת לכל היותר, ולהוריד אותו בעד ארבע נקודות.
  • דיווחי מטיילים יכולים להזיז את הציון בעד נקודה לכל כיוון, ורק כשדיווחו 30 מטיילים לפחות, על שלושה חודשי ביקור שונים, ובלי שרובם כתבו באותו שבוע.

כשאין מספיק מידע, אין מספר. מדינה בלי סקר, עם מעט מבקרים ישראלים וכמעט בלי אירועים מקבלת "אין מספיק נתונים", והציון שלה נקבע לפי האזהרה הרשמית בלבד. גם מדינות אויב ומדינות שלא מכניסות ישראלים לא מקבלות ציון שטח: מעט ישראלים מגיעים לשם, ולכן מעט דיווחים היו נראים כמו שקט.

רמת הביטחון (גבוה, בינוני, נמוך) נקבעת לפי מספר הסקרים שיש למדינה, רוחב הטווח, וכמה הציון משתנה כשמוציאים מקור אחד.

4. הציון המשולב

היום: ציון השטח כבוי, ולכן הציון שווה לרכיב הרשמי, עם שתי תוספות: מדינת אויב לפי החוק מקבלת 1, ומדינה שלא מכניסה בעלי דרכון ישראלי מוגבלת ל-2.

כשציון השטח יידלק: האזהרה הרשמית נשארת העוגן. ציון שטח נמוך ממנה מושך את הציון למטה: עד 60% מהפער כשהביטחון גבוה, 45% כשהוא בינוני, ו-25% כשהוא נמוך. ציון שטח גבוה ממנה מעלה רק מעט: עד רבע מהפער, ולעולם לא יותר מחצי נקודה. החישוב נעשה על ציון השטח כפי שהוא מוצג, בצעדים של חצי נקודה, כך שאפשר לבדוק אותו מול המספרים שבעמוד. דוגמה: רשמי 7, שטח 4.5, ביטחון בינוני: הציון המשולב 5.9.

התקרות נשארות: ברמה 3 הציון לא עולה על 4.5, וברמה 4 לא על 2. שני הרכיבים תמיד מוצגים ליד הציון המשולב, והסימון "האזהרה הרשמית נמוכה, אבל בשטח עוין" מופיע כשהרמה הרשמית 1 או 2 וציון השטח 4.5 או פחות.

5. דיווחי מטיילים

בכל עמוד של מדינה שמכניסה ישראלים יש טופס קצר: איך הרגשתם שם (1 עד 5), מה קרה אם קרה, ובאיזה חודש ביקרתם. אין שדה לטקסט חופשי, ואין שם או מייל. כל חשבון אנונימי יכול לדווח על עד שלושה חודשי ביקור במדינה; דיווח נוסף לאותו חודש מחליף את הקודם, ואפשר למחוק דיווח בכל עת.

סופרים מטיילים, לא דיווחים. מי ששלח כמה דיווחים על אותה מדינה נספר פעם אחת, לפי הממוצע שלו. הממוצע והפירוט מוצגים רק כשדיווחו 15 מטיילים לפחות על ביקור ב-24 החודשים האחרונים, ורק אם לא רובם כתבו באותו שבוע (כך קבוצה מאורגנת לא יכולה לצייר תמונה לבדה). לפני כן כתוב כמה מטיילים כבר דיווחו וכמה חסרים.

מה נשמר: המדינה, חודש הביקור, המספר שבחרתם, הסעיפים שסימנתם, ומתי נכתב הדיווח. הדיווח נשמר תחת קוד שנגזר מהחשבון האנונימי שבמכשיר, כדי שתוכלו לעדכן או למחוק אותו. מחיקת החשבון מוחקת גם את הדיווחים שלו.

6. מה המדד לא יודע

  • אנחנו סופרים מה שדווח בחדשות, לא מה שקרה בפועל. רוב הקללות, המבטים והסירובים לא מגיעים לעיתון.
  • הציון הוא הערכה גסה, בערך נקודה לכל כיוון. להבדלים קטנים בין מדינות אין משמעות.
  • רוב הציון מגיע מסקרי דעת קהל ומיחס הממסד. הסקרים שואלים מה חושבים על ישראל או על יהודים, לא איך מתייחסים לתיירים, וחלקם בני כמה שנים.
  • במקום שמעט ישראלים מגיעים אליו, מעט דיווחים לא אומרים שהמקום ידידותי. שם הציון נשען על סקרים ועל האזור, וזה כתוב בדף המדינה.
  • שקט בחדשות הוא לא חדשות טובות: שקט יכול להעלות ציון בנקודה אחת לכל היותר.
  • מספר המבקרים הישראלים בכל מדינה הוא הערכה לפי טיסות ונתוני תיירות, מדויקת בערך עד פי שניים.
  • תקריות נגד ישראלים מאותרות דרך אתרי חדשות ישראליים. יש להם העדפות משלהם, ונספרות גם תקריות של ישראלים שגרים בחו"ל. לכן ארצות הברית, גרמניה ובריטניה נראות מעט גרוע יותר.
  • מחשב קורא כותרות בלבד. היעד הוא דיוק של 85 מתוך 100 לפחות, כך שחלק מהאירועים ברשימה שגויים ורבים חסרים. לכל אירוע יש קישור למקור.
  • עד 10.11.2026 קראנו שמינית מהחדשות. הגרף של 12 החודשים מציג את המדגם הזה, לא את כל החדשות.
  • מדינה היא לא עיר. שכונה אחת או יום הפגנה אחד יכולים להיות שונים מאוד מהתמונה הארצית.
  • דיווחי המטיילים מגיעים ממי שבחר לכתוב. הם לא סקר מייצג.
  • בערך בחצי ממדינות העולם מוצג "אין מספיק נתונים" במקום מספר שלא היינו יכולים לעמוד מאחוריו.
  • המדד לא מודד איום טרור ואינו מחליף את אזהרות המסע של המטה לביטחון לאומי.

מה זה לא

זו הערכה ממקורות פתוחים, לא מודיעין, ולא תחליף לאזהרת המסע הרשמית. לפני טיסה בודקים את האזהרה הרשמית ואת ההודעות של חברת התעופה.